עומד אדם בלב הגליל התחתון, בארץ כרמי הזית ורכסי הטרשים, אבל כל סביבתו אומרת- גליל עליון! החורש העבות, האוויר הקריר והצלול, הנקיקים האפלוליים והשקט הדומם. זהו רכס כמון, הגבוה שבהרי הגליל התחתון, שמתחפש קצת לגליל העליון (עקב גובהו), קצת לכרמל (ההר הירוק וכו'…) ואפילו קצת לגליל התחתון עצמו.  התיישבות יהודית חדשה לצד כפרים בדווים קטנים וציוריים, ונופים מרהיבים לכל עבר.

את טיולינו בנחל כמון נתחיל בסמוך לשער הישוב כמון. הישוב הוקם בחלקו המזרחי של הרכס כבר ב-1980 במסגרת תכנית המצפים, ומצפור יפהפה אל הנוף המרהיב עומד בקצהו הדרומי. אבל פעמינו במקרה זה נתונים לנקיק הירוק שמדרום לשער, ושביל מסומן בשחור היורד אליו מהכביש המחבר את כמון לכמאנה המזרחית.

השביל נכנס אל החורש הטבעי, עתיר האלונים, ואחרי כמה מאות נכנס אל תוך ערוץ הנחל. טרשי הדולומיט והגיר עתירי המגנזיום והקלציט והגשמים הרבים כאן מאפשרים לחורש כר גידול אופטימלי, והתוצאה בהתאם- חופה אפלולית וירוקה תלווה אותנו לכל אורך המסלול. שמש? קיץ? פחות רלוונטי כאן.

אחרי כקילומטר וחצי של צעידה נגיע אל רחבה יפה שבמרכזה עין כמון. המעיין אמנם דל, אך נובע כל ימות השנה. לצידו שוקת קטנה להשקיית העדרים, שכמה פעמים ביום מכבדים את המקום בנוכחותם. זו הפינה האידאלית להפסקת קפה וכריך. נמשיך במורד הערוץ, שהופך לנקיקי ותלול יותר. אשדות ומפלונים קטנים יאתגרו אותנו מעת לעת, אבל נתגבר גם עליהם ונמשיך לצעוד.

שמו של הנחל ניתן לו ע"י ועדת השמות הממשלתית עקב הדמיון לשם הערבי "כמאנה". זהו שמו של הערוץ בערבית, ומשמעותו- הנחל החבוי, המוכמן. מכאן גם שמו של הכפר הבדואי כמאנה, שתושביו בני שבט ערב אל סוואעד הבדואים הגיעו להר במאה ה-17 . רק בראשית המאה ה-21 הכירה מדינת ישראל בהתיישבות הבדואית כאן באופן רישמי, והכפר כמאנה הפך לישוב מן המנין. תושבי ברובם משרתים בצה"ל, ובנו כאן בחלקם בתי מידות מרשימים במיוחד. גם השמות "כמון" ו"מכמנים" שניתנו לשני הישובים היהודיים בהק נגזרו מהשם הערבי המקורי.

השביל כבר יוצא מהנקיק ומתחיל בירידה תלולה אך קצרה אל בקעת סכנין. בסמוך כבר נראים בתי הכפר סלאמה, הגדול בכפרי הבדווים באזור. לאחר הירידה המצוקית נחצה כביש פנימי קטן ונמשיך במורד הערוץ. כאן כבר נראים, למרבה הצער, סימני הפסולת של פאתי הכפר. אין ברירה אלא לצלוח בעדינות גדר קטנה, רק כדי לצאת מהשטח המגודר כמה מטרים בהמשך, והנה אנחנו כבר בלב הכפר. עצי אלון תבור גדולים, עתיקים ומרשימים במיוחד נראים כאן, כנראה כי מסורות קדושה שונות ונשכחות דבקו בהם.

נמשיך מכאן שמאלה לאורך הרחוב הראשי של סלאמה המערבית. מעת לעת נפגוש תושבים מקומיים ששמחים לברכנו לשלום, נשיב להם ונמשיך עד המסגד החדש. נפנה ימינה ומיד שמאלה, עוד כקילומטר אחד עם השביל השחור יוליכנו אל מחוץ לכפר. שביל מעט תלול וקצר יורידנו אל כביש 804, ואל המעיינות וטחנות הקמח של נחל צלמון. כאן אפשר לסמוך עליכם שתדעו מה לעשות.